טארק יוסף עותמאן נ' כאמל עותמאן(הבעלים של נגרייה"מטבחי כאמל ואח'

פסק דין

רקע ותמצית טענות הצדדים

עסקינן בתביעה לפיצוי בגין נזקי גוף שעל פי הנטען נגרמו לתובע בתאונת עבודה מיום 7.10.03.

התובע יליד שנת 1973 נגר במקצועו, ובתקופה הרלוונטית לתאונה עבד אצל הנתבע מס' 1.

על פי הנטען בכתב התביעה, ביום 7.10.03 עבד התובע בנגרייה השייכת לנתבע מס' 1 על מכונת "פרייזר" (להלן: "המכונה"). התובע עבד על דלת עץ, כאשר תוך כדי ביצוע העבודה, נמשך לוח העץ על ידי המכונה יחד עם ידו השמאלית של התובע. כתוצאה מכך, נפגעה ידו של התובע מהמכונה, אשר לא הופסקה באופן אוטומטי בעת מגע (להלן:"התאונה").

לטענת התובע, בעת התאונה הוא היה עובד חדש ובלתי מיומן.

בעקבות התאונה, פונה התובע לקבלת טיפול רפואי בבית חולים בנהרייה. התובע אושפז במשך 17 ימים מיום 7.10.03 ועד ליום 23.10.03. אובחן, כי התובע סובל מחבלת מעיכה של כף יד שמאל, מעיכה מוחלטת של קצה דיסטלי של האגודל, חוסר עור, פצעי מעיכה נוספים. הצילומים שעבר התובע הראו חסר של מחצית דיסטלית של הגליל הדיסטלי באגודל.

התאונה הוכרה כתאונה עבודה ונקבעה לתובע נכות זמנית בשיעור 100% החל מיום התאונה ועד ליום 6.1.04. וועדה רפואית של עררים קבעה לתובע נכות לצמיתות בשיעור 25% וקבעה, כי יש להפעיל תקנה 15 במלואה.

מומחה מטעם התובע ד"ר אנג'ל קבע לתובע נכות רפואית לצמיתות משוקללת בשיעור 29.32%. לטענת התובע, פגיעתו הינה ביד שמאל אשר זו ידו הדומיננטית ועל כן ובעצם היותו עובד כפיים נכותו הינה תפקודית.

על פי הנטען, עובר לתאונה שכרו של התובע עמד על סך 6,000 ₪ בממוצע לחודש.

התובע טוען, כי בנסיבות העניין יש להחיל את הכלל הדבר מדבר בעד עצמו ולהעביר את הנטל לכתפי הנתבעים להוכיח, כי לא התרשלו. עוד טוען התובע, כי יש להטיל אחריות על הנתבעים מאחר והתרשלו בין היתר בכך שלא הנהיגו שיטת עבודה בטוחה, לא דאגו לגדר את המכונה או לשים בה מנגנון הגנה, הנהיגו שיטת עבודה פסולה, לא הדריכו או הזהירו את העובדים בקשר לסכנות הטמונות בעבודתם, לא נתנו הדרכה על בטיחות לתובע ולא פעלו כמעביד סביר.

בדיון שלפני הודו הנתבעים בעצם קרות האירוע, אולם לטענתם, התובע הינו עובד בעל ניסיון ומיומן אשר ידע היטב את אופן העבודה והכיר את המכונה, לפיכך, טוענים הנתבעים, יש להטיל את האשם להתרחשות התאונה על התובע בלבד ולחלופין יש להטיל על התובע אשם תורם בשיעור משמעותי.

הנתבעים הגישו חוות דעת מטעמם של פרופ' שטהל ולפיה לתובע נותרה נכות בשעור 20%.

בהמשך, ולאור הפער בין חוות הדעת ולאחר שהצדדים לא הצליחו לסיים את התיק בפשרה ביניהם, מינה בית משפט מומחה מטעמו את פרופ' אנג'ל אשר קבע, כי נותרה לתובע נכות בשיעור 20% בשל קישיון לא נוח של אגודלו הדומיננטי וכן 5% נכות בשל הפגיעה העצבית.

ראיות

מטעם התובע הוגש תצהיר עדות ראשית של התובע. התובע העיד שני עדים נוספים מטעמו את מר חיר נאדר (להלן:"נאדר) ואת אחיו מר הילאל עותמאן (להלן:"הילאל") שעבדו אצל הנתבע מס' 1 במועד התאונה וכן את מר סאמי עותמאן בן דודו של התובע שהעסיק את התובע בחנות שלו בכפר אבו סנאן לאחר התאונה. כל העדים הללו למרות קרבתם המשפחתית לתובע לא הגישו תצהירי עדות ראשית מטעמם, בניגוד להחלטות בית משפט. יחד עם זאת התרתי עדותם. מטעם הנתבעים, העיד הנתבע מס' 1 מר כאמל עותמאן שהינו אחיו של התובע (להלן:"כאמל"). בנוסף, הגישו הצדדים מסמכים בכתב. הצדדים סיכמו טענותיהם בכתב.

דיון ומסקנות

שאלת האחריות

הנתבעת אינה חולקת על כך שהתובע עבד בשירות הנתבע מס' 1. הנתבעת אף אינה חולקת על כך שהתובע נפגע ממכונת פרייזר. המחלוקת הנסובה בין הצדדים היא בשאלת אחריות הנתבע מס' 1 לנזק שנגרם לתובע, בנוסף, האם יש להטיל על התובע אשם תורם בנסיבות העניין. כן חלוקים הצדדים בשאלת הנזק.

לאחר בחינה ושקילה של טענות הצדדים, מצאתי, כי יש להטיל על הנתבע מס' 1 אחריות בנסיבות המקרה לנזקי התובע . בנוסף, מצאתי, כי יש להטיל על התובע אשם תורם מהנימוקים שיפורטו.